אתה אף פעם לא באמת מכיר מישהו עד שאתה נפרד ממנו

זה נכון מה שהם אומרים, אתה אף פעם לא מכיר מישהו עד שאתה נפרד ממנו. ועד אז, זה בדרך כלל מאוחר מדי. כל המוזרויות וההרגלים הקטנים האלה שפעם מצאת מתסכלים להפליא הם עכשיו פשוט... ובכן, מתסכלים. וכל הדברים שפעם אהבת בהם? ובכן, הם פשוט לא נראים כל כך נהדרים יותר. אבל אל דאגה, אנחנו כאן כדי לעזור לך להבין את הכל. אנחנו נעזור לך להבין מה השתבש, איך להמשיך הלאה ואיך להימנע מלעשות את אותן טעויות במערכת היחסים הבאה שלך.

יש פתגם יפני ישן שאומר שלבני אדם יש שלוש פנים - זה שאתה מראה לעולם, זה שאתה מראה לחברים ולמשפחה שלך וזה שמיועד רק לך. האם זה פלא אם כך שזה כמעט בלתי אפשרי להכיר מישהו באמת, במיוחד את האדם שאתה יוצא איתו? עד שתיפרד מהם, כלומר...

כשהקשר מסתיים, גם החזיתות שלנו מסתיימות.

אם חשבתם ששניכם חוויתם את הטוב והרע, פשוט חכו עד שתראו את המכוער. לראות מישהו במצב הכי גרוע שלו, מיד אחרי שהם סיימו מערכת יחסים, אומר לך הרבה על איך הם מתמודדים עם החיים כשהחרדה פוגעת במעריץ. תחשוב על זה. רוב הסיכויים שבמהלך הפרידה האחרונה שלך, ראית כמה חלקים מגעילים באקס שלך שגרמו לך להישבע שלעולם לא תהיה שוב כל כך עיוורת מאוהבת. כשסקס לא מסבך דברים, המציאות הופכת להרבה יותר ברורה. כשמישהו אחראי לתת לך אורגזמות מרובות, די קל לבטל את הדברים המטומטמים שיוצאים לו מהפה.

אתה פתאום מבין שהתעלמת מכל כך הרבה פגמים.

אתה אומר לחברים שלך שהוא לא נותן טיפ טוב כי הוא באמת אוהב כסף. הוא ממש 'מקורקע' ו'נמוך לאדמה' כי הוא לא צופה בחדשות או מתעדכן באירועים אקטואליים. הוא עף מהידית בכל פעם שאתה נלחם כי הוא פשוט כל כך נלהב מהקשר שלך, נכון? לא יכול להיות שום קשר לבעיות הכעס העמוקות של מתבגרים... אתה מסובב את פגמי האופי האלה לסיבות שבגללן היית איתם. ברגע שאתה נפרד, חוש ההומור העוקצני הזה שנשבעת נתן לו יתרון סקסי הוא בעצם רק מנגנון התמודדות ציני שמוציא אותך מדעתך לחלוטין.

החברים שלך סוף סוף חופשיים לשחרר את הרגשות האמיתיים שלהם.

אם יש לך חברים טובים, ואני מתכוון למות מוצק, הם כנראה הביעו את דעתם על האקס שלך מההתחלה. אבל גם חברים שמתגאים בכך שהם נותנים את ההרצאה האמיתית ביותר צריכים להתאפק כשהקשר עדיין חזק. אין דבר גרוע יותר מאשר לערוך חג מיושן ושונא גברים עם ה-BFF שלך על כוס פינו. הם פשוט רבו עם הסיג שלהם. אחר ושום דבר אינו מוגבל. אבל זה מביך לעזאזל כשבילית שלוש שעות לדבר עליו שטויות, רק כדי לשמוע למחרת שהם חוזרים ביחד כאילו כלום לא קרה. לאחר זמן מה, הבנות שלך לומדות להחזיק את הלשון שלהן ורק כאשר מערכת היחסים רשמית מתחת לגובה של מטר וחצי, הן מסוגלות לחשוף כל ביקורת נוקבת אחרונה על האקס שלך שהן התאפקו.

אתה מקבל גם תחושה טובה יותר של מי אתה.

כולם היו שם - אתה פוגש בחור ואתה מתרגש מאוד, והדבר הבא שאתה יודע, חלפו שישה חודשים והחברים שלך זרקו לך הלוויה כי נטשת את כולם בשביל איזה דפוק. זה קורה. כולנו היינו אשמים. אני באמת מאמין שאנחנו עושים את מיטב הצמיחה האישית שלנו כשאנחנו רווקים. כן, להיות עם בן זוג זה נפלא ומתגמל, אבל אם זה לא האדם הנכון, תחושת העצמי שלך נובלת כמו פרח ללא שמש. ראיתי כל כך הרבה נשים תוססות מעמעמות את הברק של עצמן כדי לתת מענה למישהו שפשוט לא התאים להן. ברגע שהם שחררו את האדם הזה, ראיתי את הניצוצות שלהם חוזרים והם למדו דברים על עצמם שהם לעולם לא היו לומדים בנתיב שהם הלכו קודם לכן.

האדם היחיד שאתה באמת יכול להיות בטוח בו הוא עצמך.

אולי לך ולשותף שלך יש את אותו טעם בסרטי גיבורי על, בחירות קריירה, תיקון קפה וגזעי כלבים, אבל בסופו של יום, האדם היחיד שאתה באמת מכיר הוא עצמך - ואפילו זה להיות סופר אופטימי. אני לא אומר שהחבר שלך הוא לא הנפש התאומה שלך, או שהוא שומר איזה סוד ענק ממך. פשוט אי אפשר להכחיש שרכבת ההרים הרגשית של פרידה היא המפתח האמיתי לחשיפת כל ההיבטים הפרועים של האישיות שלנו שאנחנו יכולים בדרך כלל לשמור בסוד עד אחרי החתונה...