גלה את מספר המלאך שלך

תפסיק להגיד לי שאנחנו עדיין יכולים להיות חברים - זו לא ההחלטה שלך לקבל

כשאתה נפרד ממישהו, זו לא ההחלטה שלך להישאר חברים. זו החלטה שהאדם האחר יקבל. אם הם רוצים להיות חברים, נהדר. אם לא, זו זכותם.


למה כל כך הרבה בחורים חושבים שזה בסדר לפגוע בנו, ואז מבטיחים לנו שזה בסדר כי 'אנחנו עדיין יכולים להיות חברים'? זה כאילו לא עולה בדעתם שאולי לא נרצה את אותו הדבר עם מישהו שפשוט שבר לנו את הלב. אולי אכפת לי ממך, אבל זו הסיבה שזה לא המקום שלך להחליט אם אנחנו צריכים להישאר חברים או לא אחרי מה שעשית:

פגעת בי, לא להיפך.

אהבה היא אולי שדה קרב, אבל זה שהצעת הסכם שלום לא אומר שאני צריך לחתום עליו. ויתרת על זכותך לקבוע את מעמד הידידות בינינו כשהשארת אותי שבור, מדמם ולבד לאחות את הפצעים אותם עשית לי.

אני לא יודע אם אני עדיין רוצה אותך בחיים שלי.

נתת לי הרבה על מה לחשוב כשהחלטת לסיים את מה שהיה לנו. זה לא שלא אכפת לי ממך; זה לא יכאב כל כך אם לא אעשה זאת. אבל עכשיו כשהדברים הסתיימו, אני צריך לדאוג לרווחתי הרגשית. למרות שאולי תוכל לבלות איתי ולא להרגיש כלום, אתה צריך לכבד שאולי אני לא מרגיש אותו דבר.

חברים אמיתיים לא מתייחסים אליי כמו שאתה עשית.

יש לך הרבה עצבים להיות זה שיציע שנישאר חברים אחרי שריסק את ליבי. אתה לא יכול סתם לדפוק מישהו ולהחליט שאתה עדיין רוצה לשמור איתו על ידידות. יש לי הרבה חברים, ובדיוק אפס מהם אי פעם יצליחו להפיל את הטמטום המניפולטיבי שעשית. תתחדשי בהגדרה של המילה 'חברות', ואז שאל את עצמך אם אתה חושב שמגיע לך אותה ממני.


ויתרת עליי. קבל את ההשלכות.

זה זכאי להפליא שאתה רוצה לזרוק אותי, אבל לא מספיק כדי להרחיק אותי מהחיים שלך באמת. אם אתה לא רוצה אותי יותר, זה בסדר, אבל אתה צריך לקבל את כל המשתמע מכך. להוציא אותי לגמרי מהחיים שלך אולי זה לא מה שאתה רוצה, אבל גם הסוף של מה שהיה לנו לא היה מה שרציתי. אני עוסק בבחירה שלך, עכשיו אתה צריך להתמודד עם שלי.

חברות לא צריכה להיות פרס ניחומים.

אני מרגישה כמו הבחורה הכי בר מזל בעולם שיש לי את החברים שיש לי. אבל כשאתה מעלה את הרעיון שאנחנו חברים, אני מרגיש שאני מסתפק בפחות ממה שאני רוצה. ידידות אמורה להביא לך אושר, לא צער. אם הייתי נשאר חבר איתך, הייתי מרגיש שאני שורד על גרוטאות במקום לאכול במסעדת חמישה כוכבים.


>