בגדתי בחבר שלי וזו הייתה ההחלטה הגרועה ביותר שעשיתי אי פעם
אם אתה שוקל לבגוד בחבר שלך, תחשוב פעמיים. זה אולי נראה כמו דרך מרגשת להוסיף ריגוש למערכת היחסים שלכם, אבל סביר להניח שזה יפגע. בגידה יכולה להוביל לעולם של פגיעה וחרטה.
היה לי מאוהב בתיכון שהפך לחבר בתיכון ונשאר איתי בשנות הקולג' שלי. היינו ביחד שש שנים, אבל למרבה הצער, לא הייתי חברה טובה לכולן. בקיץ אחד, אחרי שהוא נסע למכללה הצבאית שלו לכמה שבועות, היה לי לילה אחד עם בחור שעבדתי איתו, ומאז התחרטתי על כך. זה מה שעברתי אחרי אותו לילה:
בהתחלה הייתי בהכחשה. 
בבוקר שאחרי ששכבתי עם מישהו אחר, לא הרגשתי שום אשמה. שתיתי בלילה שבו קרה הפרשה ודאגתי יותר לרפא את ההנגאובר מאשר להבין את המצב ואת חומרת מה שעשיתי.
ואז הגיעה האשמה הבלתי נסבלת. 
באותו יום בעבודה, הייתי בסדר, פלרטטתי עם הבחור ששכבתי איתו ולא התחרטתי על כלום... עד שהיה לי רגע לבד. פתאום, תחושת האשמה עלתה עליי והכל הלבין. בגדתי בחבר שלי - האדם היחיד שאי פעם שכבתי איתו, האדם שאהב אותי. איך יכולתי לעשות את זה?
הייתי מאוד נחמד אליו. 
באותו לילה, התקשרתי לדודה שלי והתוודיתי על הכל. הייתי שבר מוחלט. היא אמרה לי שזה בסדר וטעות חד פעמית ושאני פשוט צריך לשפר את עצמי ולהעריך אותו ולאהוב אותו יותר, אז התחלתי לעשות את כל המחוות המוגזמות האלה כדי שהוא ינסה להתפייס בסתר את הבגידה שלי.
ניסיתי להימנע מלהתעמת עם מה שעשיתי. 
חזרתי לקולג' וזרקתי את עצמי לעבודה בבית הספר. הוא היה עסוק בלימודים, ועשיתי את עצמי עסוק כדי לנסות לא להזכיר לעצמי מה עשיתי.
התחמקתי מהחבר שלי כל הזמן. 
הוא היה מתקשר ואני הייתי מעביר את זה לתא הקולי; הוא היה רוצה לבוא לסוף השבוע ואני המצאתי תירוצים. לא יכולתי להסתכל עליו. הרגשתי כאילו האמת תהיה על פניי. האשמה הקתולית לבשה אותי יותר ממה שיכולתי לשאת.
